תפוקה סולארית באילת: קילוואט בחום העיר

בקצרה

לפי מודל PVGIS של הנציבות האירופית, כל קילוואט מותקן על גג שטוח באילת (שיפוע 10° לדרום) מייצר כ־1,784 קוט״ש בשנה, כ־11% יותר מאשר בכפר יונה (1,611). היתרון מגיע בעיקר בחורף: בדצמבר הגג האילתי מייצר כשליש יותר, וביולי, כשהממוצע היומי המקסימלי בעיר הוא 40.4 מעלות לפי השירות המטאורולוגי, הייצור כמעט זהה למרכז.

לבדוק את התפוקה ביישוב שלכם

במדריך 11 חלקים

"באילת יש הכי הרבה שמש, אז הפאנלים מייצרים הכי הרבה" נכון רק בחלקו. הקרינה באילת חזקה, אבל הקיץ שלה גם מהחמים בארץ, וחום מוריד את היעילות של כל פאנל. המאמר מציג את המספרים, מאיפה הם מגיעים, ומה הם אומרים על התכנון של מערכת בעיר.

כמה קוט״ש מייצר קילוואט מותקן באילת?

לפי PVGIS 5.3, הכלי של המרכז המשותף למחקר של הנציבות האירופית (JRC), בהנחה של גג שטוח בשיפוע 10° לדרום והפסדי מערכת של 14%:

מקום	קוט״ש לקילוואט בשנה	בממוצע ליום
אילת	1,784	כ־4.9
כפר יונה	1,611	כ־4.4

המספרים האלה הם של משבצת ברוחב של כ־10 קילומטר, כפי שהם מופיעים בעמוד תפוקה סולארית לפי יישוב. חישוב לנקודה במרכז העיר נותן 1,767 קוט״ש, וההפרש נובע מהרזולוציה של המודל.

מערכת של 10 קילוואט באילת מייצרת אם כן כ־17,800 קוט״ש בשנה, לפני השפעה של אבק. אם הגג מאפשר שיפוע אופטימלי, לפי PVGIS 28° בכיוון דרום, הנתון עולה לכ־1,845 קוט״ש לקילוואט.

אילת מול שאר הארץ

באותו חישוב של PVGIS, לפי היישובים באתר:

יישוב	קוט״ש לקילוואט בשנה
מצפה רמון	1,809 (הגבוה ביותר ברשימה)
אילת	1,784
דימונה	1,734
באר שבע	1,686
ירושלים	1,656
כפר יונה	1,611
חיפה	1,609
טבריה	1,528

אילת נמצאת בראש הטבלה, אבל לא לבד: מצפה רמון, שגבוהה וקרירה יותר, מייצרת מעט יותר. זו עוד דוגמה לכך שקרינה היא לא הכול, וגם הטמפרטורה נכנסת לחישוב.

למה היתרון של אילת מגיע דווקא בחורף?

PVGIS מפרק את הייצור לחודשים. בחישוב לנקודה במרכז אילת ובכפר יונה, באותו גג שטוח ב־10°:

חודש	אילת (קוט״ש לקילוואט)	כפר יונה	הפרש
ינואר	111	86	כ־30%+
מרץ	153	132	כ־16%+
יולי	178	179	כמעט זהה
ספטמבר	157	147	כ־7%+
דצמבר	110	83	כ־32%+

שתי סיבות לכך. בחורף מגיעה לגג באילת יותר קרינה, בין היתר כי העיר דרומית יותר והשמש גבוהה יותר בשמיים. בקיץ הקרינה חזקה בשני המקומות, אבל באילת חם יותר, והחום לוקח חלק מהיתרון.

המשמעות המעשית: חשבון החשמל החורפי באילת קטן ממילא, כי לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הצריכה בקיץ בעיר גדולה יותר מפי שניים מהצריכה בחורף. לכן הייצור החורפי הגבוה מגיע בעיקר כחשמל שמוזרם לרשת, והייצור הקיצי פוגש את המזגנים.

כמה חם באילת, וכמה חם נהיה הפאנל?

לפי השירות המטאורולוגי (ערכים רב־שנתיים 1995 עד 2009, תחנת אילת):

הממוצע היומי המקסימלי: 38.9 מעלות ביוני, 40.4 ביולי ו־40.0 באוגוסט.
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בתחנה עד 2011: 48.3 מעלות (31.7.2002). ב־4.9.2020 נמדדו באילת 48.9 מעלות, הטמפרטורה הגבוהה בארץ באותה שנה.

הפאנל עצמו חם יותר מהאוויר. יצרנים מציינים בגיליון הנתונים את NMOT, טמפרטורת העבודה הנומינלית של הפאנל: הטמפרטורה שהתאים מגיעים אליה בקרינה של 800 ואט למ״ר, אוויר של 20 מעלות ורוח של 1 מטר לשנייה. בשני גיליונות של Risen, מהיצרנים שאנחנו מתקינים, NMOT הוא 43 עד 44 מעלות.

הערכה גסה, לפי ההגדרה הזאת: ביום של 40 מעלות וקרינה של 1,000 ואט למ״ר, התאים יכולים להגיע לכ־70 מעלות. זה חישוב קירוב, והטמפרטורה בפועל תלויה ברוח, באוורור ובצבע הגג.

כמה הספק מאבד פאנל בחום?

ההספק של פאנל נמדד ב־25 מעלות. מעל זה הוא יורד לפי "מקדם הטמפרטורה של ההספק" (Pmax), שמופיע בכל גיליון נתונים:

טכנולוגיה (גיליון היצרן)	מקדם Pmax	ירידה משוערת ב־70 מעלות
Risen TOPCon, סדרה RSM⁦108-9⁩	0.30%- לכל מעלה	כ־13.5%
Risen HJT, סדרה Hyper-ion RSM⁦132-8⁩	0.24%- לכל מעלה	כ־10.8%

החישוב: 45 מעלות מעל 25, כפול המקדם. זו ירידה ברגע נתון, בצהרי יום קיץ חם, ולא ירידה שנתית. לאורך השנה, לפי PVGIS, ההפסד המשולב מטמפרטורה ומקרינה נמוכה באילת הוא כ־9.9% במערכת עם אוויר חופשי מתחת לפאנלים. בכפר יונה הוא כ־9.7%. ההבדל השנתי קטן, כי בחורף ובערבים הפאנל האילתי עובד בטמפרטורה נוחה.

מה עושים בתכנון כדי שהחום יפגע פחות?

אוורור מתחת לפאנלים. לפי PVGIS, במערכת שצמודה לגג ההפסד השנתי מטמפרטורה ומקרינה נמוכה באילת הוא כ־14.2%, לעומת כ־9.9% כשיש אוויר חופשי מתחת לפאנלים. על גג שטוח משתמשים בקונסטרוקציה מוגבהת, ועל גג רעפים משאירים מרווח בין הפאנל לרעף.

מקדם טמפרטורה נמוך. בין שני פאנלים באותו הספק, זה עם המקדם הנמוך יותר יאבד פחות ביום חם. שווה לבקש את גיליון הנתונים ולבדוק את השורה הזאת.

ממיר במקום מוצל ומאוורר. גם לממיר יש טווח טמפרטורות עבודה, ומעל טמפרטורה שהיצרן מגדיר הוא מוריד הספק כדי להגן על עצמו. הנתון מופיע בגיליון הממיר, ולכן מתקינים אותו בצל ובמקום שהאוויר זורם בו.

שיפוע וכיוון. שיפוע של 10° על גג שטוח הוא פשרה בין ייצור, עומס רוח ושטח. אם יש מקום, שיפוע תלול יותר מוסיף ייצור בחורף.

ניקוי. אבק מחמם את הפאנל ומוריד את הייצור. על התדירות באילת ובערבה: ניקוי פאנלים סולאריים באילת ובערבה (מאמר 03 בסדרה).

מה PVGIS לא מכניס לחישוב?

המספר של PVGIS הוא נקודת התחלה טובה, אבל הוא מניח גג אידיאלי. כמה דברים שהוא לא רואה:

אבק. ההפסדים של 14% שהנחנו הם הפסדי מערכת כלליים (כבלים, ממיר, אי־התאמה בין פאנלים). הצטברות אבק על הגג לא נכללת בהם.
הצללה מקומית. PVGIS מביא בחשבון את קו האופק והרים רחוקים, אבל לא בניין שכן, מעקה, דוד שמש או מזגן על הגג. את אלה בודקים בסקר.
כיוון ושיפוע אמיתיים. גג רעפים בשיפוע 25° או מערכת בכיוון מזרח־מערב מייצרים אחרת. לפי PVGIS, גג רעפים באילת בשיפוע 25° לדרום, עם פאנלים צמודים לגג, מייצר כ־1,757 קוט״ש לקילוואט בנקודת מרכז העיר.
ירידה בהספק לאורך השנים. פאנלים מאבדים מעט הספק בכל שנה, לפי מה שכתוב באחריות התפוקה של היצרן.

איך זה בא לידי ביטוי ביום קיץ?

לפי נתוני PVGIS השעתיים לשנים 2019 עד 2023, ביום ממוצע של יולי באילת קילוואט מותקן (גג 10° לדרום) מייצר כ־5.9 קוט״ש. הייצור מתחיל סביב 06:00, מגיע לשיא של כ־0.75 קילוואט לכל קילוואט מותקן בין 12:00 ל־14:00, ויורד כמעט לאפס אחרי 19:00. השיא נמוך מההספק הנומינלי בין היתר בגלל החום.

כמה תייצר מערכת על הגג שלכם, לפי היישוב והגודל: מחשבון סולארי. תכנון של מערכת סולארית באילת לחום ולאבק, מהצוות המקומי בעיר. ההסבר הכללי על טמפרטורה ויעילות: איך טמפרטורה משפיעה על יעילות פאנלים.

שאלות נפוצות

כמה חשמל מייצרת מערכת של 10 קילוואט באילת?

לפי PVGIS, כ־17,800 קוט״ש בשנה על גג שטוח בשיפוע 10° לדרום, לפני השפעת אבק. בכפר יונה, באותו חישוב, כ־16,100.

האם החום של אילת פוגע בפאנלים?

החום מוריד את ההספק בזמן אמת, למשל כ־13.5% ביום שבו התאים מגיעים ל־70 מעלות בפאנל עם מקדם של 0.30%-. הפאנלים מתוכננים לעבוד עד 85 מעלות לפי גיליונות היצרן. לאורך השנה ההפסד מטמפרטורה ומקרינה נמוכה הוא כ־10% לפי PVGIS.

באיזה חודש הגג באילת מייצר הכי הרבה?

לפי PVGIS ביולי, כ־178 קוט״ש לקילוואט בגג 10°. היתרון על המרכז גדול דווקא בדצמבר ובינואר.

שווה להתקין באילת בשיפוע תלול יותר?

לפי PVGIS, בנקודת מרכז העיר שיפוע של 28° לדרום מייצר כ־1,845 קוט״ש לקילוואט בשנה, לעומת כ־1,767 בשיפוע 10°, כ־4% יותר, ורוב התוספת בחורף. על גג שטוח שיפוע תלול דורש קונסטרוקציה גבוהה יותר, עומסי רוח גדולים יותר ומרווחים בין שורות, ולכן ההחלטה נעשית בתכנון.

למה פעם 1,784 ופעם 1,767?

1,784 הוא הערך של משבצת ברוחב של כ־10 קילומטר שבה נמצאת אילת, כפי שהוא מופיע בטבלת היישובים ובמחשבון שלנו. 1,767 הוא חישוב לנקודה במרכז העיר. שני הנתונים מ־PVGIS, וההבדל, כ־1%, נובע מהרזולוציה.

איזה פאנל מתאים לאילת?

פאנל עם מקדם טמפרטורה נמוך, תקן עמידות לערפל מלח IEC 61701 ליד הים, והתקנה עם אוורור מתחתיו. את הדגם לגג שלכם בוחרים בתכנון, לפי הגג והמרחק מהים.

מקורות

PVGIS 5.3, JRC, הנציבות האירופית: re.jrc.ec.europa.eu · שאילתת אילת: re.jrc.ec.europa.eu · כפר יונה: lat=32.27, lon=34.93 (נשאלו 21.10.2026) · נתונים שעתיים: seriescalc לאילת 2019 עד 2023 (נשאל 26.10.2026)
SOUL ENERGY GROUP, טבלת יישובים × PVGIS לכל משבצת של 0.1° (אילת 1,784, כפר יונה 1,611): תפוקה סולארית לפי יישוב
השירות המטאורולוגי, ערכי טמפרטורה רב־שנתיים 1995 עד 2009, תחנת אילת: ims.gov.il (נקרא 26.10.2026)
השירות המטאורולוגי, סיכום מזג האוויר בשנת 2020: ims.gov.il
Risen Energy, גיליון נתונים RSM⁦108-9-415-440⁩N (TOPCon): solarproof.com.au
Risen Energy, גיליון נתונים Hyper-ion RSM⁦132-8-700-715⁩BHDG (HJT), גרסה REM132-BHDG-0BB-EN-H⁦1-1-2025⁩: solarproof.com.au
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתונים על צריכת חשמל בעיר אילת, 20.02.2017: fs.knesset.gov.il

כמה חשמל מייצרים פאנלים סולאריים בחום של אילת?